שם המרואיין: ישי בנימין
עיר וארץ לידה: מוקנין, תוניסיה.
תאריך לידה: 1922
מיקום לפני המלחמה:
מיקום בזמן המלחמה:
מיקום לאחר המלחמה:
אורך הסרט: 01:00:55
שפה: עברית
תאריך הרעיון: ה בניסן תש"סט / 30 למרץ 2009
מספר סידורי: 3991
מיקום הסרט המלא: ארכיון יד ושם
אירועים חשובים:
כותר 1:
1. 00:01:47-00:03:53
ישי מדבר על משפחתו, ייחוסם, עבודתם (תעשיינים, מפורסמים, בעלי שטחים גדולים)
2. 00:03:54-00:08:07
ישי מדבר על כך שמשפחתו הייתה דתית וציונית כמו כל שאר הקהילה, החינוך שקיבל, המנהגים בעירו, בתי הספר שלו.
3. 00:08:12-00:09:15
ישי מדבר על היחסים עם הקהילה המוסלמית (טובה מאוד לפני המלחמה), חבריו שלא כולם יהודים.
4. 00:09:25-00:14:00
ישי מדבר על השפה בבית (ערבית, הורים לא מבינים צרפתית, האחים בניהם מדברים צרפתית), דיברו על ירושלים בבית, החגים בבית, שפע אוכל, שעון של שבת, כשהיו מבוגרים קראו את העיתון של היהודים: depesh, lupit a matame ועוד...
5. 00:14:09-00:15:30
ישי מדבר על יחסי יהודים-צרפתים (יחס טוב מאוד גם בבי"ס), ביתם באיזור זוס באיזור של יהודים, חיים מסודרים.
6. 00:15:41-00:17:35
ישי מדבר על כך שלא היו חששות בעיר, הסיכוך של היטלר על צ'כוסלובקיה, אי אי ידיעה\ אי רלוונטיות על מה שקורה בספרד.
7. 00:17:41-00:19:50
ישי מדבר על פריצת המלחמה, על תקיפת צרפת, פחד בעירו, בהתחלה לא קשור ליהודים.
8. 00:19:50-00:21:38
ישי מדבר על החוקים האנטישמים בטוניסיה ממטעם הצרפתים, פעילותו בצופים, יהודים פוטרו ממוסדות צרפתים, החיים תחת שלטון גרמני.
9. 00:21:46-00:22:33
ישי מדבר עלל ההשפעה על חיי היומיום (ללא שינוי), חיים שקטים ונורמלים, התנהגות המוסלמים ליהודים לאחר החוקים האנטישמים (התנשאו מעליהם).
10. 00:24:20-00:25:05
ישי מספר ע"כ שהקהילה היהודית הייתה יותר אוטונומית, אירועים דתיים היתרחשו בלי בעיות- אך לפעמים לאחר שנישאו היו מתחתנים גם בעירייה בתור אזרחים.
11. 00:25:05-00:26:42
ישי מדבר על האנשים שרצו להיות צרפתים-, ועל צורות הלבוש השונות (שהשתנו בעקבות הכיבוש הצרפתי).
12. 00:26:43-00:27:50
ישי מדבר ע"כ שאף אחד ממשפחתו התגייס לצבא הצרפתי, היו מעטים שהתגייסו.
13. 00:27:58-00:29:25
ישי מספר ששמעו לעט לעט על הגרמנים ומה שהם עשו, ידעו את זה מהעיתונים ודאגו מכך.
14. 00:29:25-00:30:13
ישי מדבר על הגרמנים שלא פגעו בבתי בכנסת, פלישת הגרמנים לטוניס ב8.11.42 בזמן שארה"ב פלשה לאלצ'ר, הגרמנים באו קודם כל דרך אוויר - השטלתו על שדה התעופה והנמל של טוניס, לאחר כמה ימים פלשו אל טוניס עצמה.
15. 00:30:27-00:31:40
ישי מספר על האווירה הקשה בטוניס, פחד, הגרמנים הגיעו בנובמבר וכל היהודים עזבו מרצונם את זוס, ב1942 היו פצצות ובערך 20 נפצעו ולכן אנשים ברחו מזוס- בעיקר למוקנין.
16. 00:31:41-00:33:00
ישי מספר על קליטת היהודים בקהילה במוקנין- קיבלו אותם , במוקנין חיו בצפיפות גם בבתים שאינם מגורים (מפעלי תעשיה), לאחר שבועיים הגרמנים החליטו על תקופה של עבודה.
17. 00:33:00-00:35:16
ישי מספרשביקשו שיעשה רשימה של השמות והגילאים של היהודים באו מאיזור זוס- כל היהודים באו להירשם. הגרמנים ביקשו אנשים לעבודה מגיל 18-35ת לא היו ויכוחים בחרו לפי הרשימה וכולם עבדו בלי בעיות.
18. 00:35:16:00:36:54
ישי מפרט על העבודה- המשאית שהייתה באה לאסוף אותם ונסעה ממוקנין עד זוס. בהתחלה היו ישנים בכפרים ערבים (חממסוס, קרקבירה וכו), היו עובדים בנמל או ברחובות לסתום את החורים שהפצצות השאירו או בתחנת רכבת (מטוניס דרומה). הפצצות של האנגלים היו מדויקות ובכרך 80% מהעיר נהרסה.
19. 00:36:54-00:38:25
ישי מדבר על יחס הגרמנים לעובדים- עובדים קשה והגרמנים מאחור בודקים שכולם עובדים, איימו וצעקו, עובדים ללא מזון ולפעמים היו מביאים מהמקום בו הם עבדו או מהבית.
20. 00:38:40-00:39:53
ישי מספר שהם היו הולכים בחורף הקשה הרבה ברגל, כל היהודים מחוייבים לשים מגן דוד על הבגדים, עובדים גם בשבת.
21. 00:42:50-00:44:30
ישי מספר על העזרה ההדדית בין היהודים- כל חמישי בערב הועד היה מחלק כסף כדי לקנות לחם. יחסי עשירים-עניים: יחסים טובים, הגרמנים חייבו את היהודים ב10,000,000 ו15,000,000 פרנקים אז האחראי בטוניס (איש בשם פורקז) והאחאי בזוס (מט גורג מנס)ועד הקהילה של העובדים ןהם היו מגייסים את הכסף.
22. 00:45:00-00:46:00
ישי ממשיך לספר על העבודה- הגרמנים לקחו יותר יהודים לעבוד, ביקשו יהודים עד גיל 50 ולא 35, עובדים ללא תמורה בעבור הגרמנים.
עיר וארץ לידה: מוקנין, תוניסיה.
תאריך לידה: 1922
מיקום לפני המלחמה:
מיקום בזמן המלחמה:
מיקום לאחר המלחמה:
אורך הסרט: 01:00:55
שפה: עברית
תאריך הרעיון: ה בניסן תש"סט / 30 למרץ 2009
מספר סידורי: 3991
מיקום הסרט המלא: ארכיון יד ושם
אירועים חשובים:
כותר 1:
1. 00:01:47-00:03:53
ישי מדבר על משפחתו, ייחוסם, עבודתם (תעשיינים, מפורסמים, בעלי שטחים גדולים)
2. 00:03:54-00:08:07
ישי מדבר על כך שמשפחתו הייתה דתית וציונית כמו כל שאר הקהילה, החינוך שקיבל, המנהגים בעירו, בתי הספר שלו.
3. 00:08:12-00:09:15
ישי מדבר על היחסים עם הקהילה המוסלמית (טובה מאוד לפני המלחמה), חבריו שלא כולם יהודים.
4. 00:09:25-00:14:00
ישי מדבר על השפה בבית (ערבית, הורים לא מבינים צרפתית, האחים בניהם מדברים צרפתית), דיברו על ירושלים בבית, החגים בבית, שפע אוכל, שעון של שבת, כשהיו מבוגרים קראו את העיתון של היהודים: depesh, lupit a matame ועוד...
5. 00:14:09-00:15:30
ישי מדבר על יחסי יהודים-צרפתים (יחס טוב מאוד גם בבי"ס), ביתם באיזור זוס באיזור של יהודים, חיים מסודרים.
6. 00:15:41-00:17:35
ישי מדבר על כך שלא היו חששות בעיר, הסיכוך של היטלר על צ'כוסלובקיה, אי אי ידיעה\ אי רלוונטיות על מה שקורה בספרד.
7. 00:17:41-00:19:50
ישי מדבר על פריצת המלחמה, על תקיפת צרפת, פחד בעירו, בהתחלה לא קשור ליהודים.
8. 00:19:50-00:21:38
ישי מדבר על החוקים האנטישמים בטוניסיה ממטעם הצרפתים, פעילותו בצופים, יהודים פוטרו ממוסדות צרפתים, החיים תחת שלטון גרמני.
9. 00:21:46-00:22:33
ישי מדבר עלל ההשפעה על חיי היומיום (ללא שינוי), חיים שקטים ונורמלים, התנהגות המוסלמים ליהודים לאחר החוקים האנטישמים (התנשאו מעליהם).
10. 00:24:20-00:25:05
ישי מספר ע"כ שהקהילה היהודית הייתה יותר אוטונומית, אירועים דתיים היתרחשו בלי בעיות- אך לפעמים לאחר שנישאו היו מתחתנים גם בעירייה בתור אזרחים.
11. 00:25:05-00:26:42
ישי מדבר על האנשים שרצו להיות צרפתים-, ועל צורות הלבוש השונות (שהשתנו בעקבות הכיבוש הצרפתי).
12. 00:26:43-00:27:50
ישי מדבר ע"כ שאף אחד ממשפחתו התגייס לצבא הצרפתי, היו מעטים שהתגייסו.
13. 00:27:58-00:29:25
ישי מספר ששמעו לעט לעט על הגרמנים ומה שהם עשו, ידעו את זה מהעיתונים ודאגו מכך.
14. 00:29:25-00:30:13
ישי מדבר על הגרמנים שלא פגעו בבתי בכנסת, פלישת הגרמנים לטוניס ב8.11.42 בזמן שארה"ב פלשה לאלצ'ר, הגרמנים באו קודם כל דרך אוויר - השטלתו על שדה התעופה והנמל של טוניס, לאחר כמה ימים פלשו אל טוניס עצמה.
15. 00:30:27-00:31:40
ישי מספר על האווירה הקשה בטוניס, פחד, הגרמנים הגיעו בנובמבר וכל היהודים עזבו מרצונם את זוס, ב1942 היו פצצות ובערך 20 נפצעו ולכן אנשים ברחו מזוס- בעיקר למוקנין.
16. 00:31:41-00:33:00
ישי מספר על קליטת היהודים בקהילה במוקנין- קיבלו אותם , במוקנין חיו בצפיפות גם בבתים שאינם מגורים (מפעלי תעשיה), לאחר שבועיים הגרמנים החליטו על תקופה של עבודה.
17. 00:33:00-00:35:16
ישי מספרשביקשו שיעשה רשימה של השמות והגילאים של היהודים באו מאיזור זוס- כל היהודים באו להירשם. הגרמנים ביקשו אנשים לעבודה מגיל 18-35ת לא היו ויכוחים בחרו לפי הרשימה וכולם עבדו בלי בעיות.
18. 00:35:16:00:36:54
ישי מפרט על העבודה- המשאית שהייתה באה לאסוף אותם ונסעה ממוקנין עד זוס. בהתחלה היו ישנים בכפרים ערבים (חממסוס, קרקבירה וכו), היו עובדים בנמל או ברחובות לסתום את החורים שהפצצות השאירו או בתחנת רכבת (מטוניס דרומה). הפצצות של האנגלים היו מדויקות ובכרך 80% מהעיר נהרסה.
19. 00:36:54-00:38:25
ישי מדבר על יחס הגרמנים לעובדים- עובדים קשה והגרמנים מאחור בודקים שכולם עובדים, איימו וצעקו, עובדים ללא מזון ולפעמים היו מביאים מהמקום בו הם עבדו או מהבית.
20. 00:38:40-00:39:53
ישי מספר שהם היו הולכים בחורף הקשה הרבה ברגל, כל היהודים מחוייבים לשים מגן דוד על הבגדים, עובדים גם בשבת.
21. 00:42:50-00:44:30
ישי מספר על העזרה ההדדית בין היהודים- כל חמישי בערב הועד היה מחלק כסף כדי לקנות לחם. יחסי עשירים-עניים: יחסים טובים, הגרמנים חייבו את היהודים ב10,000,000 ו15,000,000 פרנקים אז האחראי בטוניס (איש בשם פורקז) והאחאי בזוס (מט גורג מנס)ועד הקהילה של העובדים ןהם היו מגייסים את הכסף.
22. 00:45:00-00:46:00
ישי ממשיך לספר על העבודה- הגרמנים לקחו יותר יהודים לעבוד, ביקשו יהודים עד גיל 50 ולא 35, עובדים ללא תמורה בעבור הגרמנים.
23. 00:47:25-00:48:23
ישי מספר שאחרי שבוע בעובדים חוזרים וקבוצה אחרת הולכת לעבודה, בבית שקט. לעיתים ישנו במקום של הצבא הצרפתי.
24. 00:49:00-00:50:50
ישי מספר שלאחר העבודה הולכים לנוח ולחפש משהו לאכול. שניים שלושה אנשים מבוגרים היו מכינים אוכל לעובדים שחזרו. העבודה: מעבירים שקים גדולים מאוניות למחסן, מנוחה פעוטה.
25. 00:51:24-00:51:51
ישי מספר שלא היה אנשים במקום העבודה בזוס, אין עזרה מהמוסלמים.
26. 00:53:22-00:56:00
ישי מספר שלא היה עיתונים אך ידעו מה הולך לפי הרדיו, ידעו על מצב המלחמה ועל התקדמות האמריקאים, היו בטוחים שהאמריקאים מתקדמים אליהם. תפילות המוניות בשבת כשלא עובדים ללא הפרעה.
27. 00:56:40-00:58:04
ישי מספר שראו שהגרמנים נסוגים מדרום לצפון, ב12.4.43 שחרור צרפת. הגרמנים ברחו ועזבו מיד את האיזור המרכזי של טוניס ב7.5.43 עד אז המשיכו את המלחמה.
28. 00:58:05-01:00:55
ישי מספר שהאמריקאים סייעו ליהודים בכסף. הוועד היה מחלק כסף לעניים שהאמריקאים הביאו. לאחר כמה חודשים אנשים מתחילים לחזור לזוס.
כותר 2:
1. 00:00:13-00:03:00
ישי מדבר על חזרתם לזוס ב'43. עבד בתנועה ציונית שהוקמה ע"י ז'ואן קונסלור ב192. היה חבר בעוד תנועות כולל קק"ל.
2. 00:03:14-00:04:15
ישי מספר על התסיסה של המוסלמים לקבל עצמאות. הטוניסאים התחילו לחשוב על עצמאות רק בשנת '52 ואז הייתה הפגנה גדולה, מדבר על הריגת קולונל דורה בזוס.
3. 00:04:19-00:05:25
ישי מדבר על הקמת המדינה והשפעת על הקהילה.
4. 00:05:25-00:06:50
ב'56 לאחר שהצרפתים עזבו הייתה עלייה גדולה לא"י, בערך 80% מהיהודים.
5. 00:05:25-00:10:00
סיפור קליטתו האישי.
6. 00:10:00-00:11:30
ישי מספר על אי הרגשת הקרבה ליהודי אירופה.
7. 00:11:30-00:12:15
ישי מדבר על כך שהגרמנים בנו מחנה ריכוז בטונים, ועל זה שאי אפשר לשכוח כל מה שהנאצים עשו.
